בית הללקשת הדעות ההלכתיות

האם מותר לענות לטלפון בשבת במקרה חירום?

דיון בגדרי פיקוח נפש וחשמל בשבת.

חשמל ואלקטרוניקהשבתטלפוןפיקוח נפש
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לענות לטלפון בשבת במקרה חירום אינו נחשב למבעיר / בונה / מוליד מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.

פוסקים עיקריים
המשנה ברורה
הרב משה פיינשטיין
דעת אמצע

הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.

פוסקים עיקריים
הרי"ף
הרב קוק
הרב עובדיה יוסף
מחמירים

יש להחמיר ולאסור האם מותר לענות לטלפון בשבת במקרה חירום הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.

פוסקים עיקריים
הביאור הלכה
הנודע ביהודה
החיי אדם
השולחן ערוך

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מבעיר / בונה / מוליד בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ג). הבערת אש במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לענות לטלפון בשבת במקרה חירום היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי בהאם מותר לענות לטלפון בשבת במקרה חירום מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קכ:, שם נידונו גדרי מבעיר / בונה / מוליד וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש