האם מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון בשבת?
דיון בכוח עירוי כלי ראשון בשבת.
לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון בשבת אינו נחשב למבשל מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק ט) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיח) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.
דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למבשל בשבת.
לדעת רוב הפוסקים יש לאסור האם מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון בשבת משום חשש מבשל דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שיח) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיח) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור מבשל בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות טז:כג). בישול סממני הצבע במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות לה:ג) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.