האם מותר לגרום לכיבוי אש בשבת?
דיון בדין גרמא בשבת ובמיוחד בכיבוי אש על ידי גרמא.
יש פוסקים שהתירו האם מותר לגרום לכיבוי אש בשבת על פי הכלל ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה" אינה אסורה אלא מדרבנן לשיטת רבי שמעון, ובמקום צורך גדול או כבוד הבריות יש להקל. הרב עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שבמקום שיש צירוף של כמה סניפים להקל, כגון שינוי ומלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן לסמוך על המתירים. כמו כן, יש הסוברים שבמקרה זה מדובר באיסור דרבנן בלבד שכן אין כאן מכבה כדרכה, ובדרבנן הלכה כמיקל.
יש לחלק בין לכתחילה לבדיעבד: לכתחילה ראוי להימנע ולהכין מראש, אך בדיעבד כשלא הכין, ניתן להקל בצירוף דעת המתירים. כן כתב החזון איש שאף שמעיקר הדין יש מקום להקל, ירא שמים יחמיר לעצמו אך לא יורה כן לאחרים הנמצאים בצורך.
יש להחמיר ולאסור האם מותר לגרום לכיבוי אש בשבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור מכבה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ג). כיבוי האש לעשיית פחמים למלאכת צובע במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לגרום לכיבוי אש בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.