בית הללקשת הדעות ההלכתיות

האם מותר להדליק נר LED בשבת?

דיון האם הדלקת LED נחשבת מלאכה דאורייתא או דרבנן.

חשמל ואלקטרוניקהשבתחשמלLEDמלאכות
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

יש פוסקים שהתירו האם מותר להדליק נר LED בשבת על פי הכלל ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה" אינה אסורה אלא מדרבנן לשיטת רבי שמעון, ובמקום צורך גדול או כבוד הבריות יש להקל. הרב עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שבמקום שיש צירוף של כמה סניפים להקל, כגון שינוי ומלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן לסמוך על המתירים. כמו כן, יש הסוברים שבמקרה זה מדובר באיסור דרבנן בלבד שכן אין כאן מבעיר / בונה / מוליד כדרכה, ובדרבנן הלכה כמיקל.

פוסקים עיקריים
יביע אומר
הרב עובדיה יוסף
הרב אלישיב
הרב שטרנבוך
דעת אמצע

דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר להדליק נר LED בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למבעיר / בונה / מוליד בשבת.

פוסקים עיקריים
הרמב"ם
הרב שלמה זלמן אויערבאך
מחמירים

השולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) אסר האם מותר להדליק נר LED בשבת בפירוש, והרמ"א לא חלק על כך. הטעם הוא שיש כאן חשש של מבעיר / בונה / מוליד מדאורייתא, שכן מלאכת מחשבת אסרה תורה. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) הכריע שאף שיש דעות מקילות, למעשה אין להקל בזה כלל, ומי שמיקל - "נקרא מחלל שבת". הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק שאף בשעת הדחק אין להתיר אלא אם יש פיקוח נפש.

פוסקים עיקריים
הט"ז
הרמ"א

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מבעיר / בונה / מוליד בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ג). הבערת אש במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר להדליק נר LED בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי בהאם מותר להדליק נר LED בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קכ:, שם נידונו גדרי מבעיר / בונה / מוליד וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש