האם מותר להשתמש בשעון שבת?
דיון בהיתר שימוש בשעון שבת לצרכים שונים.
יש מקום להקל בהאם מותר להשתמש בשעון שבת על סמך הכלל "פסיק רישה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כפי שפסקו התוספות והרמ"א. הגר"ע יוסף פסק שבצירוף כמה ספיקות - ספק אם זו מלאכה דאורייתא, ספק אם זו מלאכה שצריכה לגופה, וספק אם נעשית כדרכה - יש להתיר. כן פסק גם הרב אשר וייס שליט"א שבמקרה זה אין לאסור מעיקר הדין, אלא שראוי להחמיר לכתחילה.
הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.
יש להחמיר ולאסור האם מותר להשתמש בשעון שבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור מבעיר / בונה / מוליד בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ג). הבערת אש במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר להשתמש בשעון שבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.