בית הללקשת הדעות ההלכתיות

האם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת?

שאלה בדין קריעה בשבת ומחלוקת הפוסקים האם יש בכך איסור קורע או מחתך.

מלאכות שבתשבתקריעהמלאכות
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת אינו נחשב למלאכה מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.

פוסקים עיקריים
כף החיים
יביע אומר
הרב שטרנבוך
הרב קוק
דעת אמצע

הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.

פוסקים עיקריים
הרב קוק
מחמירים

יש להחמיר ולאסור האם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.

פוסקים עיקריים
ערוך השולחן
השולחן ערוך

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מלאכה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות כ:י). מלאכות המשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות לה:ב) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי בהאם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת עג., שם נידונו גדרי מלאכה וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש