בית הללקשת הדעות ההלכתיות

האם מותר לפתוח שקית חלב בשבת?

דיון בפתיחת אריזות מזון בשבת והאם יש בכך איסור מכה בפטיש או קורע.

מלאכות שבתשבתפתיחהמלאכות
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לפתוח שקית חלב בשבת אינו נחשב לקורע / מכה בפטיש מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק כג) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיד) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.

פוסקים עיקריים
המשנה ברורה
הרב עובדיה הדאיה
דעת אמצע

דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר לפתוח שקית חלב בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות לקורע / מכה בפטיש בשבת.

פוסקים עיקריים
הטור
הרי"ף
מחמירים

לדעת רוב הפוסקים יש לאסור האם מותר לפתוח שקית חלב בשבת משום חשש קורע / מכה בפטיש דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שיד) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיד) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.

פוסקים עיקריים
הרב אלישיב
השולחן ערוך
המשנה ברורה

מה היה בזמן התנ"ך

איסור קורע / מכה בפטיש בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ב). פתיחת אריזות נלמדת מקורע ומכה בפטיש, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לפתוח שקית חלב בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי בהאם מותר לפתוח שקית חלב בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קמו., שם נידונו גדרי קורע / מכה בפטיש וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כג) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שיד) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיד) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש