האם מותר לשים מים חמים על שקית תה בשבת?
דיון בגדרי כלי ראשון שני ושלישי בהכנת תה בשבת.
יש מקום להקל בהאם מותר לשים מים חמים על שקית תה בשבת על סמך הכלל "פסיק רישה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כפי שפסקו התוספות והרמ"א. הגר"ע יוסף פסק שבצירוף כמה ספיקות - ספק אם זו מלאכה דאורייתא, ספק אם זו מלאכה שצריכה לגופה, וספק אם נעשית כדרכה - יש להתיר. כן פסק גם הרב אשר וייס שליט"א שבמקרה זה אין לאסור מעיקר הדין, אלא שראוי להחמיר לכתחילה.
דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר לשים מים חמים על שקית תה בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למבשל בשבת.
לדעת רוב הפוסקים יש לאסור האם מותר לשים מים חמים על שקית תה בשבת משום חשש מבשל דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שיח) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שיח) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור מבשל בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות טז:כג). בישול סממני הצבע במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות לה:ג) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לשים מים חמים על שקית תה בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.