האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור?
דיון בדיני כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו.
לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אינו נחשב למוקצה מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק כה) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.
דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למוקצה בשבת.
לדעת רוב הפוסקים יש לאסור האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור משום חשש מוקצה דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שח) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור מוקצה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (ישעיהו נח:יג). גזירת חכמים לשמירת שבת, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות טז:כט) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.