בית הללקשת הדעות ההלכתיות

האם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת?

דיון בטלטול פרחים ועלים שנשרו בשבת.

מוקצהשבתמוקצהפרחים
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

לדעת מקצת הפוסקים, האם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת אינו נחשב למוקצה מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק כה) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.

פוסקים עיקריים
הרב שלום משאש
הרב חיים דוד הלוי
הרב עובדיה יוסף
הרב עוזיאל
דעת אמצע

דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר האם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למוקצה בשבת.

פוסקים עיקריים
הרב עובדיה הדאיה
הרמב"ם
מחמירים

לדעת רוב הפוסקים יש לאסור האם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת משום חשש מוקצה דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שח) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.

פוסקים עיקריים
הש"ך
הבן איש חי
הפרי חדש
החזון איש

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מוקצה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (ישעיהו נח:יג). גזירת חכמים לשמירת שבת, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות טז:כט) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית בהאם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי בהאם מותר לטלטל פרחים שנשרו בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קכג:, שם נידונו גדרי מוקצה וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כה) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שח) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש