מה דין הכנה משבת ליום חול?
דיון באיסור הכנה משבת לחול.
לדעת מקצת הפוסקים, מה דין הכנה משבת ליום חול אינו נחשב ללש מן התורה אלא מדרבנן, שכן אינו נעשה כדרך המלאכה הרגילה אלא בשינוי. לפי שיטת ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ופסק הרמב"ם (הלכות שבת פרק ח) שהלכה כר' שמעון, יש מקום להקל. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היקל בכגון דא, ואף המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שכא) רמז שבשעת הדחק ניתן לצרף דעות המתירים.
הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.
יש להחמיר ולאסור מה דין הכנה משבת ליום חול הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק ח) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכא) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור לש בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות כ:י). לישת סממנים במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות לה:ב) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין הכנה משבת ליום חול היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.