בית הללקשת הדעות ההלכתיות

מה דין הזמנת אמבולנס בשבת?

דיון בהזמנת אמבולנס בשבת.

רפואה בשבתשבתרפואהאמבולנס
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

יש מקום להקל במה דין הזמנת אמבולנס בשבת על סמך הכלל "פסיק רישה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כפי שפסקו התוספות והרמ"א. הגר"ע יוסף פסק שבצירוף כמה ספיקות - ספק אם זו מלאכה דאורייתא, ספק אם זו מלאכה שצריכה לגופה, וספק אם נעשית כדרכה - יש להתיר. כן פסק גם הרב אשר וייס שליט"א שבמקרה זה אין לאסור מעיקר הדין, אלא שראוי להחמיר לכתחילה.

פוסקים עיקריים
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
הרב שלמה זלמן אויערבאך
הרב בצלאל זולטי
דעת אמצע

הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.

פוסקים עיקריים
הר"ן
המשנה ברורה
הרב שלמה זלמן אויערבאך
מחמירים

יש להחמיר ולאסור מה דין הזמנת אמבולנס בשבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כא) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכח) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.

פוסקים עיקריים
הרמ"א
הביאור הלכה

מה היה בזמן התנ"ך

איסור שחיקת סממנים בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות כ:י). גזירת חכמים שלא לעשות רפואה בשבת, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (ויקרא יח:ה) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין הזמנת אמבולנס בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי במה דין הזמנת אמבולנס בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת נג:, שם נידונו גדרי שחיקת סממנים וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כא) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שכח) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שכח) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש