בית הללקשת הדעות ההלכתיות

מה דין מצלמות אבטחה בשבת?

האם מותר לעבור ליד מצלמת אבטחה בשבת.

חשמל ואלקטרוניקהשבתמצלמותחשמל
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

יש פוסקים שהתירו מה דין מצלמות אבטחה בשבת על פי הכלל ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה" אינה אסורה אלא מדרבנן לשיטת רבי שמעון, ובמקום צורך גדול או כבוד הבריות יש להקל. הרב עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שבמקום שיש צירוף של כמה סניפים להקל, כגון שינוי ומלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן לסמוך על המתירים. כמו כן, יש הסוברים שבמקרה זה מדובר באיסור דרבנן בלבד שכן אין כאן מבעיר / בונה / מוליד כדרכה, ובדרבנן הלכה כמיקל.

פוסקים עיקריים
הרב וולדנברג
הרב שלום משאש
הרב שלמה זלמן אויערבאך
דעת אמצע

יש לחלק בין לכתחילה לבדיעבד: לכתחילה ראוי להימנע ולהכין מראש, אך בדיעבד כשלא הכין, ניתן להקל בצירוף דעת המתירים. כן כתב החזון איש שאף שמעיקר הדין יש מקום להקל, ירא שמים יחמיר לעצמו אך לא יורה כן לאחרים הנמצאים בצורך.

פוסקים עיקריים
הרב חיים קנייבסקי
הרב עובדיה יוסף
מחמירים

השולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) אסר מה דין מצלמות אבטחה בשבת בפירוש, והרמ"א לא חלק על כך. הטעם הוא שיש כאן חשש של מבעיר / בונה / מוליד מדאורייתא, שכן מלאכת מחשבת אסרה תורה. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) הכריע שאף שיש דעות מקילות, למעשה אין להקל בזה כלל, ומי שמיקל - "נקרא מחלל שבת". הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק שאף בשעת הדחק אין להתיר אלא אם יש פיקוח נפש.

פוסקים עיקריים
רבי עקיבא איגר
השולחן ערוך

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מבעיר / בונה / מוליד בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות לה:ג). הבערת אש במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ:י) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין מצלמות אבטחה בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי במה דין מצלמות אבטחה בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קכ:, שם נידונו גדרי מבעיר / בונה / מוליד וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק יב) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שלד) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שלד, ביאור הלכה) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש