מה דין נסיעה לבית חולים בשבת?
דיון בנסיעה לבית חולים בשבת לצורך חולה.
יש פוסקים שהתירו מה דין נסיעה לבית חולים בשבת על פי הכלל ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה" אינה אסורה אלא מדרבנן לשיטת רבי שמעון, ובמקום צורך גדול או כבוד הבריות יש להקל. הרב עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שבמקום שיש צירוף של כמה סניפים להקל, כגון שינוי ומלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן לסמוך על המתירים. כמו כן, יש הסוברים שבמקרה זה מדובר באיסור דרבנן בלבד שכן אין כאן שחיקת סממנים כדרכה, ובדרבנן הלכה כמיקל.
הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.
יש להחמיר ולאסור מה דין נסיעה לבית חולים בשבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כא) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכח) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור שחיקת סממנים בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות כ:י). גזירת חכמים שלא לעשות רפואה בשבת, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (ויקרא יח:ה) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין נסיעה לבית חולים בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.