בית הללקשת הדעות ההלכתיות

מה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת?

דיון בסוג המוקצה של טלפון סלולרי בשבת.

מוקצהשבתמוקצהטלפון
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

יש מקום להקל במה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת על סמך הכלל "פסיק רישה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כפי שפסקו התוספות והרמ"א. הגר"ע יוסף פסק שבצירוף כמה ספיקות - ספק אם זו מלאכה דאורייתא, ספק אם זו מלאכה שצריכה לגופה, וספק אם נעשית כדרכה - יש להתיר. כן פסק גם הרב אשר וייס שליט"א שבמקרה זה אין לאסור מעיקר הדין, אלא שראוי להחמיר לכתחילה.

פוסקים עיקריים
הרב חיים דוד הלוי
הרב משה פיינשטיין
הרב נחום רבינוביץ'
דעת אמצע

דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר מה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות למוקצה בשבת.

פוסקים עיקריים
החזון איש
המאירי
הרב חיים דוד הלוי
מחמירים

לדעת רוב הפוסקים יש לאסור מה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת משום חשש מוקצה דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שח) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.

פוסקים עיקריים
הגר"א
הבן איש חי
רבי עקיבא איגר
הש"ך

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מוקצה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (ישעיהו נח:יג). גזירת חכמים לשמירת שבת, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות טז:כט) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי במה דין טלטול טלפון סלולרי בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת קכג:, שם נידונו גדרי מוקצה וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת פרק כה) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שח) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה סימן שח) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש