בית הללקשת הדעות ההלכתיות

מה דין צביעה בשבת?

דיון באיסור צובע בשבת וגדריו בזמננו.

מלאכות שבתשבתצביעהמלאכות
מקיליםדעת אמצעמחמירים
מקילים

יש מקום להקל במה דין צביעה בשבת על סמך הכלל "פסיק רישה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כפי שפסקו התוספות והרמ"א. הגר"ע יוסף פסק שבצירוף כמה ספיקות - ספק אם זו מלאכה דאורייתא, ספק אם זו מלאכה שצריכה לגופה, וספק אם נעשית כדרכה - יש להתיר. כן פסק גם הרב אשר וייס שליט"א שבמקרה זה אין לאסור מעיקר הדין, אלא שראוי להחמיר לכתחילה.

פוסקים עיקריים
הציץ אליעזר
יביע אומר
הרב ניסים קרליץ
דעת אמצע

הגישה הממוצעת סוברת שיש לחלק בין מצב של צורך גדול או כבוד הבריות, שבו ניתן לסמוך על דעת המקילים, לבין מצב רגיל שבו ראוי לנהוג כדעת המחמירים. הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פסק שיש לשקול כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו.

פוסקים עיקריים
הרשב"א
הרב דוב ליאור
הרב קוק
מחמירים

יש להחמיר ולאסור מה דין צביעה בשבת הן מדאורייתא והן מדרבנן. הרמב"ם (הלכות שבת) כתב בפירוש שזו מלאכה האסורה, והשולחן ערוך (אורח חיים) הביא דעה זו להלכה. אף המקילים הודו שלכתחילה אין להקל, וכבר כתב הביאור הלכה שבמקום שיש ספק דאורייתא יש להחמיר. ירא שמים ודאי יחמיר על עצמו ויכין מבעוד מועד כדי שלא להיכנס לספק חילול שבת.

פוסקים עיקריים
הבן איש חי
הט"ז
הרב משה פיינשטיין

מה היה בזמן התנ"ך

איסור מלאכה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות כ:י). מלאכות המשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (שמות לה:ב) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה דין צביעה בשבת היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.

ההתפתחות ההיסטורית

הדיון ההלכתי במה דין צביעה בשבת מתחיל בתלמוד בבלי מסכת שבת עג., שם נידונו גדרי מלאכה וחילוקיה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה מהו הגדר המדויק של מלאכה זו והאם כל צורותיה אסורות מדאורייתא. הרמב"ם (הלכות שבת) פסק את גדרי האיסור והגדיר מתי מדובר באיסור דאורייתא ומתי בדרבנן. הטור באורח חיים הביא את דעות הראשונים - הרא"ש, הרשב"א, והר"ן - שנחלקו בפרטים שונים של הלכה זו. השולחן ערוך (אורח חיים) פסק להלכה, והרמ"א הוסיף את מנהג אשכנז. המשנה ברורה (משנה ברורה) ליקט את דעות האחרונים והכריע למעשה, תוך שהוא מביא את שיטות הפרי מגדים, המגן אברהם, והט"ז. בדורות האחרונים דנו בשאלה זו החזון איש, הרב עובדיה יוסף ביביע אומר, והרב שלמה זלמן אויערבאך במנחת שלמה, כל אחד מזווית הלכתית שונה המתחשבת במציאות המודרנית.
חזרה לחיפוש