מה גדר רשות הרבים בזמננו?
דיון האם רחובות העיר בזמננו נחשבים רשות הרבים דאורייתא.
יש פוסקים שהתירו מה גדר רשות הרבים בזמננו על פי הכלל ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה" אינה אסורה אלא מדרבנן לשיטת רבי שמעון, ובמקום צורך גדול או כבוד הבריות יש להקל. הרב עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שבמקום שיש צירוף של כמה סניפים להקל, כגון שינוי ומלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן לסמוך על המתירים. כמו כן, יש הסוברים שבמקרה זה מדובר באיסור דרבנן בלבד שכן אין כאן הוצאה כדרכה, ובדרבנן הלכה כמיקל.
דעת הביניים מחלקת בין מקרים שונים: כאשר מה גדר רשות הרבים בזמננו נעשה בדרך הרגילה, יש לאסור; אך כאשר נעשה בשינוי או באופן עקיף (גרמא), ניתן להקל בשעת הצורך. הרב משה פיינשטיין באגרות משה הציע חילוק מעשי זה לרבים מהשאלות הנוגעות להוצאה בשבת.
לדעת רוב הפוסקים יש לאסור מה גדר רשות הרבים בזמננו משום חשש הוצאה דאורייתא. השולחן ערוך (אורח חיים סימן שא) פסק שאין להקל בזה, והמשנה ברורה (משנה ברורה סימן שא) הוסיף שאף בדרבנן יש להחמיר בשבת שכן "גדולה שבת שאפילו עניין קל חמור בה". החזון איש החמיר מאוד בנושא זה וכתב שאין לסמוך על דעת יחיד להקל כנגד רוב הפוסקים. הרב אלישיב זצ"ל פסק הלכה למעשה שיש להימנע מכך לגמרי ולהכין חלופה מערב שבת.
מה היה בזמן התנ"ך
איסור הוצאה בשבת נלמד מל"ט מלאכות שהיו במשכן, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות טז:כט). הוצאת כלים מאהל לאהל במשכן, ומכאן למדו חז"ל שמלאכה זו אסורה בשבת. הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" (ירמיהו יז:כא-כב) כולל את כל ל"ט אבות המלאכות ותולדותיהן. השאלה ההלכתית במה גדר רשות הרבים בזמננו היא האם הפעולה הנדונה נחשבת "מלאכת מחשבת" כפי שנדרש "מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה י:). חז"ל הוסיפו גזירות ואיסורי דרבנן כ"סייג לתורה" על מנת להרחיק את האדם מחשש חילול שבת דאורייתא.